בואי באר
כל סדקי צועקים געגוע
מלאני
השקיני מימי אור נצחך 
חלחלי זמרתך
לעומק יבשותי
דקה מדק את מנצנצת
קרן נבקעת מבטן אמא אמונה
מי זהב מחלחלים עולים
אור אינסוף ניגר
ולבו נשבר 
אל נגיעת מים תחתונים
מסוף העולם ועד סופו
אינה נשמעת
צווחת מעי אדמה
עדה יחידה
לאיחוד של שבריר שניה
עת גם מים עליונים אומרים כמיהה 

באר, את שומעת?
בארי נא את האדמה
במרחב הישר בקעי כלים
משכי בסיד את החרסים
את כל הנשברים מגודל צמאונם
החסרים
לרגע לידתך
עשי אותם כלים כלים