הולך הוא לבד בין השדות
אינו זקוק לעיניו כדי לראות
ברחשי לבו הפועם
אשר לעולם לא דומם
מנגינת חליל מלווה אותו בעולם
ממלא באושר שאינו תם
רועה בלא ראית העין
כי ליבו אינו אטום עדין
רואה הוא את העדר כראוי
כי ליבו אינו כפוי
שמח הרועה בחלקו
אינו מתאונן על גורלו
הצאן לחליל נשמע היטב
נע הוא ללא כאב
לעבר הרועה נאסף העדר
ובקלות שומר על הסדר
אינו נודד הרועה לחפש שלווה
את ליבו ממלא באהבה
בורא עולם ראייתו לקח
אבל את ליבו לעולם פתח
