לא כתבתי לך מלל גבוה ורם,
כי שפתי הדלה שתקתני.
לא נלחמתי בעז מלחמות קדשך
כי הברוך, כרצונו עשני
אך תרשיני לטען בפניך
כי אהבתי אליך איננה פחותה.
אמנם,לא זרעתי שעורה בגניך
ואמנם,לא קצרתי חיטה
נכון לי יבשתי ורפאתי בעמל
את פצע בצותיך הזב
ואף לא עזרתי בכבוש לבבך,
ירושלים שלך,של זהב.
כל אלו עשו אנשים לפני,
אוהביך הרבים הקדימונו
הקימו את מקוה,יסדו את מל'בס
גועו ברעב בג'עוני
נלחמו מלחמותיך מחרפים
גם במקומות רחוקים וקרים.
גוללו מגלת עצמאות בלעדי,
הקימו מושבות וערים-
הגעתי אליך כשכלך כבר בוגרת,
לא השארת הרבה לעשות.
יפה ובנויה נצבת מולי-
ונשארתי הצלך לחסות
אך להודות לך נבצר ממני ולתת לך לא יכלתי,
רציתי להוכיח אהבתי...
אז עזרת לי ארצי ונתת לי לתת לך,
לעד, את בני,יחידי.
תגובות