מוקדש ל...

ופתאום עכשיו

חשוך וקר

אני לבד

והלב כבד,

רק מילה

מהדהדת

מפירה את השקט

והשלווה לא באה

והלב גועש,

לא יכול

לעצור

משחרר שאגה

זעקה

של כאב

והלב פועם,

ויודע

שרק את

יכולה לעזור

להרגיע

ועכשיו שהלכת

הלך האור

והלב צובט.