אדוות האור דועכת, כמו
סופו של שיר ארוך,
גלים בים חסר גוון
עולים מפני החושך.
מחול עפר על חור שחור,
ללא צורה אין צבע,
בריכת החול יוצרת רק
בחילה ויזואלית.
עוצם עיניי ולא לראות
חיים בצל שמיים
ארובה, על פני כוכב
כולו אויר וגז.
ואין זה דיכאון טיפשי
זה רק מקום אחר
ולא קיים הוא כלל באור,
בעצם העניים.
(ראובי)
אין שום יש כי יש רק אין
אף לא קמצוץ של אור
כל מה שנראה בעין
נשאב לחור שחור
הריק עוטף ומשתלט
משם חודר לפנים
לוחץ, חונק ומעוות
הורג כל נים ונים
ויש עולם אחר יפה
אבל הוא לא שלי
עיני עצומות מוחי רפה
החושך נחלתי
(יוסי)
כאן העיניים פקוחות
עכשיו תעצמנה
אולי לאלפי חשכות
עולמות ערפל.
שקר חדש תרגלנה
עצמים דוממים
כמו דמעה מסמאת
כזבים שוממים.
יהבהב לפיד החושך
חוזר וגם כופל
עולמות של אור וחושך
מגע של צל בצל.
(בעז)
