רחובות שטופים גוֹן
צבע קינמון
והתריסים
מגיפים סוד

אחד, פלוני
עמוּס קַרפִּיף של
תזקיקים
מאוכף בסינר
רדוף שליחות

והמגבת משרבּבת לשון
מאַבְנֵטוֹ המאובזם ברישול מה
כמו נוסע סמוי
המפלֵט ראשו לנשימה
ברכבת משא
וקרונותיה מתוּללים פחם
או ברום
מעונבים ברזנט ירקרק,
מאובק
בדרך מֵחדרה
או לִסדוֹם

זריחת ירח פתאום
משוח אדום
ועבים
מחשרים גרמי רקיע
בכנף רכה
כיעל צוקים
המאגרף חול מדברי, דק
בשסע הפרסה

באוויר עומדת בשׂמֶת
חמצמצה
קליית קפה
ותפוח עץ
ואיך נעורה בך תַאנה חזקה

לחטמם כל זה אל הקרביים
ולנצור.