תשמעי איך הגשם דופק בחלון
ואנחנו סגורים פה כמו זרע ישן.
נשב ונמתין ואולי
ננמנם קצת (אפשר גם שירה בציבור) –
על האדן דולק עוד נר אחרון.
אחר כך חשכה. אל תדאגי;
בסוף גם אנחנו
נהיה לחם
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדס, בקריאה ראשונה נהינתי לקרוא את הקטע, אבל במחשבה שניה יש בעיה בקשר בין המשפטים והרעיון לא לגמרי מובן.. ואפילו שאת אומרת שאין טעם להסביר יצירה אם לא הבינו אותה כשהיא עמדה בזכות עצמה,אני מבקשת-תסבירי!..או לחלופין תוסיפי מס' שורות לשיר כדי שהרעיון יובהר וכך אוכל להגיב כראוי.. [ליצירה]
- [ליצירה] בהתחלה חשבתי שזה קשור ל'כי לחמנו הם' בפרשת 'שלח', אבל בקריאה שניה (או חמישית) נראה לי שהבנתי - אנשים שסגורים בבית הם כמו זרעי חיטה קשורים בשק, במקום לצמוח בגשם הם מקשיבים לו מרחוק. מהזרעים הישנים עושים בסוף לחם. את האנשים הסגורים לא אוכלים (בד"כ), אבל גם הם נהיים חפץ ביתי, רך ונוח, ומהר מדי הם מתיבשים, מתקשים ומעלים עובש. [ליצירה]
- [ליצירה] חופן סוד מט לנבוט. כמו בועות אבקת אפיה המשוועות לאויר. כמו יציר עט טרם רישומו. עגול ומלא הוד. בורכת תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש כאן כמה רעיונות, שוהם לא מפותחים מספיק. השורה המודגשת באמצע - זה בכוונה? כי זה קוטע את הקריאה, ובכלל הדגשות כאלו לא בריאות כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] סיווג שגוי, שימי לב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. זה כל כך יפה. תמיד חשבתי שזה הגיע לו - אבל עכשיו... יו, לא שמתי לב - אני ראשונה. אנשים, בואו לקרוא! חוץ מהשורה השביעית בשיר התשיעי שקצת צרמה לי (אפטי...) זה נהדר. זה מזכיר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] וזה היה אמור להיות, כמובן, הניגוד בין השמיים וגו' לאדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתאים. * [ליצירה]
- [ליצירה] סתם כי בא לי להקפיץ וכי זה שווה את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! יכולתי רק לשבת ולחייך כמו אהבלה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת, אבל תעשי את זה מהר |מאיים| גם אני רוצה לראות :-( [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אסף :) [ליצירה]
תגובות