יש איזה מקום מיוחד שגיליתי.
בהתחלה חשבתי שזה סתם עוד מקום, ושאני כבר הייתי שם הרבה פעמים. האמת, אני באמת הייתי שם הרבה פעמים, אבל כל פעם שאני מגיע לשם אני מגלה מקום אחר. אני מגלה מחוזות חדשים, חדרים שמעולם לא ביקרתי בהם ואתרים מרהיבים שעין אדם לא ראתם מעולם. מוזר שיש שם גם הרבה דברים מפחידים וקשים במקום הזה. לפעמים ממש קשה לשהות שם והדבר היחיד שאני מסוגל לחשוב עליו, הוא איך לצאת. כשאני יוצא משם אני נוטה לשכוח, איך נראה אותו מקום מיוחד. כשאני זוכר איך נראה המקום אני יכול להרגיש, גם בחוץ, כאילו אני עדיין שם, וזו הרגשה נפלאה, כמו לקחת את הבית איתך למקום רחוק.
מזלי הוא שאני תמיד יכול לחזור לשם אם יתחשק לי. כשבחוץ קשה (ומעצבן) אני תמיד יכול לחזור לאותו מקום, לאותו עולם, לאותו בית ולשכוח מהכל. שם אני יותר אני, ושם אני מתפתח, כי אני מגלה בעצמי דברים חדשים. כאילו הכל אותו דבר שם, אבל יפה יותר, גדול יותר, מגניב יותר, שמח יותר, קשה יותר, בקיצור- הכל יותר.
לכן אני מוצא את עצמי הולך לאותו מקום מיוחד להרבה ביקורים. לפעמים הביקורים מתארכים, ואני מוצא את עצמי נשאר שם המון זמן, ואילו בפעמים אחרות מספיק לי רגע אחד (או שאיני יכול יותר).
אולי יום אחד אגור שם.
(התורה- יוני)
ומה דעתכם על הבית הזה?
ירוק, עצים ירוקי עד מלבלבים בשלכת אם הייתי בוחר לשם הייתי רוצה ללכת. ליער ירוק עם נחל ליד הים, עצים עבים עם ענפים משתרגים ובנחל דגים ומפלצת גם.. שרכים מטפסים ממעל, מרבד בשלל צבעים הכל בין ההרים מערות וענקים. ירוק כ"כ שבא לבכות- העצים, הפרחים. קירות מטפסים, עם קוצים ועלים, רצפה של פרחים, עלים, חרקים. גג כחול, שביל זורם, וגבוה מכולם- עץ. עץ נשגב, נעלה ותמיר עם גזע חלול ומדרגות עד לאמיר. למעלה, בצמרת הפסגה, המקום הנפלא, הנהדר- האסלה. אסלה שמשקיפה על הרים ונחלים, על יער וים. לנגב עם עלים, לישון על החוף, לאכול בין עצים, לגור בנחל ולעוף לעננים.
"(הבית שלי- אלון (אמן חוזר ואורח))
תגובות