זה שנים שמצוי אני בעסקי הנדל"ן, בקי אני בכל מכמניו, יודע אני מה מסתתר בחובו, לו היה זה מבוך, יכולתי לצלחו במהירות אף כשרטייה חובשת את שתי עיניי.
נמצא אני בעסק זה עוד מזמן שהיה בחיתוליו, כשעוד לא היו חברות ענק אלא מספר מצומצם של קבלנים פרטיים, הביקוש לא היה רב, והשרידות בענף הייתה קשה ולא סלחנית. שפר עליהם גורלם של הקבלנים הצעירים של היום, שהרי לו היה ניתן אישור אוטומטי על כל בקשת בניה, כי אז הייתה כל הארץ מלאה בתים. יכולני לומר בבטחה כי מתעסק אני עם אילי נדל"ן זמן רב יותר מאשר הם נמצאים בעסק הזה, כאמור, שנים רבות אני נובר בכל מסתורי הענף הזה.
הניסיון העשיר שצברתי בכל שנותיי הרבות שווה יותר מזהב, לאחד שעושה את צעדיו הראשונים לתוך הים הגועש הזה. עברתי על שולחנם של מאות יזמים, אדריכלים וקבלנים לסוגיהם השונים. כמובן אף נפגשתי עם רבים מאילי ההון שעל פיהם יישק כל דבר. מכיר אני אישית את כל אחד מהגדולים שהיו בעסק זה ולו לשנים ספורות, היכרותי אתם היא כה אישית עד כי אני יכול לומר בבטחה שאני מכיר אותם יותר טוב מכל אלו שנשאו ונתנו אתם. ניסיוני הרב הקנה לי עין חדה, אני יכול לחדור לעמקי נפשו של האדם שנמצא מולי ולזהות על נקלה את סתרי לבו. שנים רבות, כאמור.
זוכר אני קבלנים צעירים שבמהירות הבזק נהפכו לאילי הון כבדים, כאלה שבלילה אחד דלגו כמה עשירונים קדימה, הייתי שם - בכל הניצחונות הגדולים, בכל ההישגים האדירים. אבל, זוכר אני גם את כל אלו שלא האיר להם המזל, אילי הון שבן לילה פשטו את הרגל, הייתי גם בכל הצניחות הגדולות, אז, כשהלב נחמץ. ככה זה כשנמצאים שנים רבות בעסק, רואים הכל - כאלו שעולים כמו טיל וכאלו שמתרסקים כמו מטאור.
כאמור, שנים רבות אני נמצא בעסקי הנדל"ן, אולי רבות מדי. "אולי הגיעה העת לפרוש?" – אני שואל את עצמי כל בוקר כאשר אני נתמך במקל ההליכה הרצוץ כדי לקום מהכסא הרעוע ולהתבונן במראה הסדוקה התלויה על הקיר, שהרי במקצועי אין אני יכול להרשות לעצמי מותרות.
זוכר אני כי רבים מהמצליחים טרקו בפני את הדלת כאשר ניצבתי לפניהם, והפטירו אחרי בשפה רפה "לך תעבוד". זוהי עבודתנו, הקבצנים, סופגים את העלבון ופונים אל הגביר הבא.
