מבזה אני את העצב
עד כלות נישמתי
כי רוב שנותיי מכלה יגוני אותי
ממלא חלל ביטני
ויושב לו שם בנחת
עד תצא לה נפשי מגופי
מבזה אני את העצב
מבכה את יקיריי
,כי לולא מותם , לא היה העצב עוטף אותי בזיכרונותם
.מבזה אני את העצב שהרס את מישפחתי
לא אבכה ולא אראה חולשה
שמע העצב יישמע ויתמלא ליבי בצער נורא
לא ביצעתי שום פשע
שעצבות זאת תימשני
וציבעו לא ניראה כי הוא ביודעים נימצא בי
" אוי לו לעצב שמסרב לעזוב
"
