בדידות,

מביאה אותי לכתוב.

 

באין אשה מחבקת,

באין חבר מקשיב

 

אכרה לי פתח,

חושב,

חוצב

אחפש את-

שדאבה נפשי.

 

כך,

בין כריית אוזן

     לכריית לב

 

היד

כותבת, רועדת,חופרת

תחבק את העט

והנייר,

חיוור שקט,יסכית

 

לשמע זעקות כבושות

 

נהי בכי תמרורים

של סלע-אם

ששיוועה בבדידותה

למיים מטהרים

שיפרצו מתוכה

וישטפו

את אותם ספקות

שאפפו גם את הגדול-שבמאמינים