בדידות,
מביאה אותי לכתוב.
באין אשה מחבקת,
באין חבר מקשיב
אכרה לי פתח,
חושב,
חוצב
אחפש את-
שדאבה נפשי.
כך,
בין כריית אוזן
לכריית לב
היד
כותבת, רועדת,חופרת
תחבק את העט
והנייר,
חיוור שקט,יסכית
לשמע זעקות כבושות
נהי בכי תמרורים
של סלע-אם
ששיוועה בבדידותה
למיים מטהרים
שיפרצו מתוכה
וישטפו
את אותם ספקות
שאפפו גם את הגדול-שבמאמינים
תגובות