אך הפעם הזה

ששה חיילים,

חיים, נושמים,

ופתאום שקט, דממה,

חזרה לאדמה.

מדברים על קדושת החיים,

מסביב אווירת נכאים,

שכחנו את צלם האדם,

וברחובות עוד נשפך הדם.

אמא עם ארבע בנותיה,

רצחו את כל תפילותיה,

ורק תפילה אחת נשארה:

"לו ישמעאל יחיה לפניך".

אנא ה', אך הפעם הזה,

אזנך אטום,

רחמיך חתום,

ודם עבדיך נקום תיקום!