צעדים שקטים של חתול רחוב צועד על הגג.
מישהו חייב לכתוב על משהו טוב.
משהו חייב להעלם.
וכמה שקרים.
כדי ליצור אמת אחת.
זו היכולת,
לקשר בין השורות.
זו היכולת להעלם.
והכוח להבין.
צעדים מחוץ לחדר,
דפיקה קלה על הדלת.
אז הוא נכנס.
גבוה. מאיים.
הוא פותח את החגורה.
ככה דברים קורים.
מישהו חייב לכתוב מכאן על משהו טוב.
וכמה שקרים
כדי ליצור תמונה יפה.
משהו חייב להעלם,
מישהו בוכה בפינת החדר.
כשזה נוגע, זה נוגע
כמו שתמונה של אותו ילד מת
עוד מופיעה בראש
כמו הסיפור שלה
כשהמבט שלה נוגע, הוא פשוט נוגע
וכשמילים פשוטות הופכות לסיסמאות חסרות משמעות
זה לא נוגע, לא נוגע.
ככה דברים נגמרים
אי השפיות.
אי השפיות
כשהדברים נעלמים.
יותר מידי לכתוב על משהו טוב.
וכל כך הרבה שקרים כדי ליצור תמונה אחת יפה.
אמת אחת.
זה נגמר בזה.
כשזה נוגע, זה נוגע.
צעדים שקטים של חתול רחוב צועד על הגג.
הגשם יורד.
והוא מתקרב.
הדלת נפתחת.
הוא עומד שם, גדול מאיים
אין לאן לברוח
ולא איך להעלם
מישהו חייב לכתוב מכאן על משהו טוב
ליצור תמונה יפה
כשהוא נכנס לחדר,
הוא מוריד את החגורה
הוא נכנס לחדר
דברים לא נגמרים ככה
לא שקרים טובים
לא סיפור יפה
כשהוא מוריד את החגורה
ומישהו בוכה בפינת החדר
אי אפשר לברוח
ולא להעלם
כשזה נוגע. זה נוגע.
תגובות