טמן זכרו בעיניי הירוקות.טמן זכרו

מה רבה היתה אהבתי אליו. ילדי הקטן היה זה

עוד זוכרת הכאב אשר קרע בי.האושר הנוגה אשר הותיר

דמעות קורעות על אביו. דמעות קורעות של אם בוכייה

אם בת חמש עשרה.

אביו הלך אף הוא ממני הותירני לבכות מותם.לצפות

אוה הכאב שבשובו עוד מכה בחלומות.

תלתליו החומים ללטף. ילדי הקטן.

אוה מר כאב. ארון מקופל בגדים.מיותם.

ואף נעליו מותרים!

אוה בטן ריקה מילד.

לא מתכסה החלל.

אוה שוב מכים בי חלומות.

טמנתי זכרו בעיני הירוקות.

זה דמו אשר נשפך.

זו אהבתי אליו

אהבתה של אם לבנה.

אם בת חמש עשרה.

טמן זכרו,בידיי

להשקות את אדמת קבורתם.

טמנו מותם.