אמצע היום
השמש בדיוק עכשיו קופחת על גבי החשוף
ואני בחוץ
אני תמיד בחוץ
קשה לי בפנים
קר שם וריק ועצוב
מסתכלת מסביבי
הכל אותו הדבר
כמו אתמול
וכמו לפני יומיים
וכך יהיה
כנראה
גם מחר
זאת לא חולשה להודות
שאני קצת מפחדת לנסות
כי מרוב סיכונים שלקחתי
ומרוב דברים שתלויים בספק
עכשיו אני נאחזת בקיר וברצפה
משם קשה ליפול ולהתמוטט
אז עכשיו מרגיש לי קצת בטוח
ואלי זהו בטחון מדומה
לחיות את הרגע
בלי לחשוב כמעט על מה יהיה
וזה הכל כך פתאום
באמצע היום
והשמש מוסיפה לשלוח אלי קרניה
כאילו שאם אהיה יותר שזופה
ככה אהיה יותר יפה
ואומרים שמי שניראה טוב מרגיש טוב
ואני חושבת שזה בדיוק ההפך
אז זה כבר לא ממש משנה
אם אתה אומר שאתה מעדיף אותי
על פני מליון בנות אחרות
וזה לא אומר שאם אתה מסתכל עלי
באור המעומעם של הלילה
שטבול באורו של ירח מלא
אני פתאום אגיד שנורא כייף לי
ושוב מחדש אתמלא
ואפילו שהיינו נורא קרובים
ולחשת באוזניי
שעכשיו אתה לא מרגיש לבד
וטוב לך שאתה לידי
אני נאחזתי בשתיקותיי
ואמרתי
אני מרגישה בודדה גם כשאתה איתי
ושכלום בעצם לא חשוב עכשיו
רק שהזמן הזה כבר יעבור
שישאיר את הכאב הזה מאחור
"לא היית אמורה לומר את זה"
אני יודעת שזה לא היה הרגע הנכון
אבל אני הולכת אחרי האמת שלי
גם אם זה כואב
אם לא האמת שבי
אין לי בעבור מה להמשיך לחיות
כמו שזה מוביל אמרתי
כך זה יכול להפיל
ובאמצעו של יום
הכל מרגיש קצת אחרת
האמת האמת האמת
ושום מילה אחרת
יותר מזה לא נאמרת
תגובות