איכה...

איכה ישבתי לבדד

ואין לי מנחם

היו מכאוביי

כרגבי האדמה החרוכה

סדוקת בצורת

ואין מים

יבשו, נזדהמו

כי לא אמת דיברתי

על אלה אני בוכיה

כי רחקו חיי ממני

כי שתיקה נאלמה דום

ושאון בריחתי-מחריש אוזן

כי צר לי

כי ירדתי תהום

על כן מאסתי במאוד

אש אוכלתני

כי אין עוצר חרון אפי

כי אין מרגיע שלוות מנוחתי

ולמה זה ידיי הרסו

רגליי טעו דרך

שפתיי סדקו ויבשו

לבי ער-מחרפת אהבתי

איכה ישבתי לבדד

ואין,

אין מנחם...