מערכה ראשונה
ריחות, ניחוחות
אדם מן השורה שיהלך ברחובות
יתור אחר הריח יחפש את המרקם
הריח המתוק שנכנס אל בין הסמפונות
יסמא את חושיו
ריחות האפיה
הם לא לה
מערכה שניה
נסי להבין, לחזור אחור...
היא חוזרת ומבינה
מבינה היטב מה שניסתה להדחיק כל פעם שהריחה, לא הריחה, את הריחות המופלאים. מבינה סוף סוף כי ניחוחות האפיה מחזירים אותה אותה לשם, לאותו היום בו נגדעה ממנה טיפת שפיות אחרונה בים של אי וודאות. יודעת ,כי הריח הוא ריח אותם מאפים, ניחוחות מעולים, שאפתה אימה באותו היום,כדי שיסמאו את ליבם של החיילים, שיזעקו את זעקת הבית הדומם, שיוכיחו כי כאן חיים! בבית זה שום דבר לא תם! ואמא שלה, בתוך ים של תקוה ואמונה, שזרה אז תפילות ואפתה. ומאותו היום כל ניחוחות האפיה כה מנוכרים הם בעיניה, כה קשים הם. ובעת שיטוטיה ברחובות בתוך ים של אי וודאות נאחזת בשיניה בכח לבל תרמס.
מערכה שלישית. לא ידוע אם אחרונה או לא.
ריחות ניחוחות.
אדם מן השורה שיהלך ברחובות
יתור אחר הריח יחפש את המרקם
והיא עומדת
רועדת
רגליה וליבה אינם שווים
היא יודעת שעליה להכנס
להתגבר על החשש
לקום
והיא קמה
עולה מדרגה מדרגה
כמעט צונחת
עוצרת את נשימתה.
קונה במהירות
ויורדת
היא עשתה את זה.
שלא יגידו לה שלא
אבל
הריח
הוא כבר לא שלה
היא שמה מעצור
ומעתה
היא כבר לא מריחה
לא תריח עוד ניחוחות של אפיה
היא חסמה את עצמה
ורק כך
היא התגברה
תגובות