שתי דקות מתוך עיניי
לְחוֹבֵשׁ לִי נֶאֱמַר לַעֲזֹר,
יָדְעוּ אֶת עֲמִידָתִי בִּפְנֵי הַמָּוֶת הָאָפֹר.
בָּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת הֵרַמְתִּי הַיָּד,
הִבְחַנְתִּי בַּחוֹבֵשׁ הַמֵּקִיא בַּצָּד:
הֵנַחְתִּי אוֹתָהּ לְצַד הַמֵּת,
לֹא זִהִיתִיו דְּאָז וְאֵדַע כָּעֵת.
יְרִיּוֹת נִשְׁמְעוּ מִכָּל צְדָדַי,
מִשַּׁשְׁתִּי אֶת עַצְמִי אִם עוֹדֶנִּי חַי:
אָמְנָם לֹא נִפְגַּעְתִּי מַמָּשׁ בְּגוּפֵי,
לְאַחַר מִכֶּן יָדַעְתִּי הַכְּאֵב בְּנַפְשִׁי.
לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרֶיךָ מוּטָלִים כְּחֵפֶץ סְתָם:
כַּאֲשֶׁר הַדָּם זוֹרֵם מִכָּאן וּמִכָּאן!
הַזְּעָקוֹת הֵחֵלּוּ בַּתֹּם כִּשְׁתֵּי דַּקּוֹת,
אֲזַי הֵבַנְתִּי: אֵין גִּבּוֹרִים דַּי עִם זֹאת!
אֲבָל אֵיךְ עַל הַמְּדִינָה שׁוֹמְרִים בְּכֹל זֹאת?..
14.5.06
תגובות