.jpg)
on the tip of the lip
paper cut
-
going going gone.
עוד לא יודעת מי אני, וגם לא ששה לגלות....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא ברור על מה מדובר בדיוק ואולי בגלל זה השיר כל כך מקסים ייתכן שאתה מדבר בצורה מופשטת?על אהבה??..או על מישהי ספציפית? ככה או ככה, שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפהייפה! השקיפות שבו...משרה אווירת טוהר. הצבעים משתלבים באופן מושלם. יש לך כישרון אמיתי....בכל! תמשיך לחלוק אותו איתנו-תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שזה באיזור הקניון האדום באילת אם אינני טועה.... בכל מקרה, צר לי שהתמונה בקטן..משום מה בעריכה קיצצו אותה.....שמחה שנהנית. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו תודה, הבאת מחמאה ענקית לג'ינג'ית..חחח וכן אני מניחה שבגלריה הכל נראה אחרת, אבל בכל מקרה, שמחה מאוד שנהנית. בשביל זה אני פה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר! אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים. בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כואב וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה מירוש, ואת צודקת;) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו...שיר מדהים...ואני כל כך מזדהה.... תמיד אבל תמיד יש את אלה שעומדים מהצד ומניחים שמישהו מפונק...לא רוצה להתמודד עם המציאות...הם לא עוצרים לרגע לחשוב שאולי הוא לא יכול להתמודד איתה-כי אין לו את האמצעים.... כי העולם אטום. תודה רבה. אהדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין. יש בו התפכחות, הבנה, השלמה. אהבתי מאוד. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מבינה. כל כך מזדהה. סבתא שלי גם נפטרה לא מזמן....כל דבר מזכיר לי אותה....אבל כבר קשה לבכות.....אין יותר כוחות. אז אני רק נזכרת.....פרצי נוסטלגיה שמצד אחד עושים טוב ומצד שני משאירים טעם מר של געגוע.... אותם מאכלים שרק היא ידעה להכין-ושוב לא תכין. אותן שיחות שאפשר לעשות רק עם סבתא-כי היא סבתא. אותם הדברים שלא יהיה ניתן לשחזר לעולם-כי הן מתו-יחד איתה. תודה. [ליצירה]
תגובות