.jpg)
on the tip of the lip
paper cut
-
going going gone.
עוד לא יודעת מי אני, וגם לא ששה לגלות....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כואב וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר! אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים. בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים....ממש מלבב:) [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שיש לך קטע להרצות ולנסות לפעמח את השירים שלי בצורה מאוד שונה מהכוונה שהייתה לי כשכתבתי אותם. אני באמת לוקחת את זה כמחמאה שמישהו כל כך מתעמק בהכל, אבל על תגובתך זו אין לי מה לומר. כתבתי את התחושות שהיו לי באותו רגע, לא חשבתי לא על אלוהים ולא על איוב לצורך העניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. עמוק, כואב, אמיתי ופשוט נוגע בצורות נדירות. תמשיך! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה מאוד. מבטא כאב ועם זאת הצלחה וריפוי עצמי. הליכה בדרך משלך, פתיחה בחיים משלך.....אכן הראית לזה שפגע בך-שאת מסוגלת, ואני משערת שזו הייתה מטרתך. הלוואי וכולנו היינו מסוגלים למשיך הלאה כמוך. תמשיכי בדרכך....ואל תתני לאף אחד לשבור אותך שוב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] תמימות אי אפשר להשיב, לא משנה מה ברגע שהיא נעלמת, אובדת או מתנפצת עקב אירועים, היא אובדת לנצח. נכון שחלק קטן ממנה תמיד אבל תמיד יישאר, אבל התמימות עצמה, מהותה ומה שהיא-ברגע שנעלמת, זהו, אין מה לעשות. אני לא חושבת שאפשר להשיבה. זו תכונה מולדת שעם הזמן נועדה להיהרס, כי אלו הם החיים, אם היינו תמימים כל חיינו לא היינו מסוגלים לחיות...כך שבאיזשהו מקום טוב שהיא נהרסת. ככה אנחנו לא נשארים עיוורים יותר מדיי, וכן את צודקת, יש בי הרבה תמימות, שלאט לאט נפרמת...ועוד חלק נעלם, אבל היא עוד שם קיימת.....זה בטוח. תודה רבה על התגובה ועל הכל... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מאוד יפה. מעניינת מאוד....מעבירה לקורא תופעה מכאיבה ועם זאת מתוארת בצורה כה פיוטית ויפה. נהניתי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קטע מקסים..ממש אפשר לדמיין אתכן אוחזים ידיים....אפשר ממש להרגיש את הבריזה והלילה העוטף אתכם.....תודה! [ליצירה]
תגובות