מקיפות מאודות גיסות נשיכות בכתף החייתית הפצועה כמו כנף יונה, כמו כנף דרקון כמו החושך הייתי רוצה הייתי כמהה אבל אין, זה קבור מאחורי הרים של חול, גבעות של קרח, והענף השמאלי בעץ החיים שלי מפריח ניצנים ופרחים, השורשים ניתקים, אולי היו חזקים מידי מתמיד
אי רואה את עיי החרבות בתוך העיניים הכהות ולא יודעת איך לעשות את היופי חורבן את הכאב לשממה וציה עוד נשב ביחד במדורה שתשפוך צללים על פניך, על הקמטים שפעם היו קמטי צחוק בזוויות של עיני הדבש שלך
המוטיבים רצים קדימה והמטאפורות צוחקות לי
ואז תשיר
תגובות