01/05/2006
על גב אומלל שלא יודע מימינו ומשמאלו והוא פוחד לזוז פוחד להתמיר את ייסוריו לנהמות כאב דקות לצעקות לצריחות זעם המכסות את האדמה הטיפשה הזאת האדמה המוזרה הקפואה תחת רגליים יחפות ורטובה בים בין כוכבים יש את השביל שלנו ככה אתה אומר לי , וגם תקשיבי, אולי נוכל ללכת בעתיד הרחוק הקרוב הרחוק יותר משקרוב והוא מכסה אותנו בקינאה עיוורת. עיוורת זה אומר לא רואה כלום בעיניים פקוחות. זה אומר כלום. זה צביעות, אתה רואה עיניים יפות, כהות , שחורות , והן לא רואות אותך, והגיבנת שלך יפה כל כך יפה עכשיו באור הזה יפה בכל אור שהוא . מי ירצה לבוא אלי עכשיו ולמות מי ירצה לטעום את הדבש והחלב תחת ציפורני ידי העקשניות , המביטות אליכם , בני תמותה, בבוז טהור. מזוקק. הלואי וזיהית. לא נכנסת בכלל.
הוילונות דוקרים אותי חרישית ברוח סתיו
מנשיקות מנשיקות מאותן האלף באה בריחתי
