שעברו הזיכרונות הרבים ,היינו כאן חיים.
מתוך ספינה בתוך לב ים שבור,
מתנוסס לו מגדל עקום ,שצולע בזמן.
הזמן שעתיד להיות לא יחלוף בסתיו,
בסתיו הציפורים ינדדו לחורף המושלם,
אין אדם מושלם ,שלא צוחק בזמן.
אהבה גדולה מצחיקה אנשים חיים,
שלא ישנים ,אלא חיים בתוך רצף של רגשות,
רגשות של הלב ,הלב הפועם בחוזקה,
בחוזקה של חלליות גדולות ,המרחפות בחלל,
בחלל של זיכרון ,שלא ייגמר לעולם.
תגובות