עומד על סף תהום,

לא יודע מה להחליט.

אם תגיד כן- אתה יודע שתתחרט,

אם תגיד לא- תמשיך כל הזמן להתלבט...

אני אוהב אותך- אתה מבטיח,

לא ניפרד לעולם- אתה נשבע.

אך בתוכי שוכן עוד פחד-

שמתוך האהבה נבע.

ליבי המרוסק,

חווה שברים בעבר,

ואני חשבתי שכל זה נגמר.

שלא יהיה עוד כאב,

שאותי הוא אוהב.

פוחדת שהאשליה תישבר,

ועל הפעם הזאת-

כבר לא אתגבר.

זה יהיה קשה,

אני בטח אשבר.

אבל לעולם,

לעולם לא אוהב מישהו אחר.

אתה נשבע "אני אוהב",

ולי בפנים כ"כ כואב.

אני יודעת,

הכל שקר אחד גדול,

למה לעזאזל אני נותנת לעצמי ליפול?

אני אוהבת,

אך כואבת,

רוצה ולא רוצה,

אבודה ברחובות מסתובבת.

מה עשתה לי האהבה?

האם היא רעה?

האם היא טובה?

למה אני חווה רק אכזבה?

כמה היא דורשת הקרבה,

האהבה.