[ליצירה]
מי לא מכיר את זה
החיבוק הזה, שכל אדם צריך. להיות עטוף/ה בתוך מישהו/י שישמש מחיצה מהעולם הקר והאכזר.
מאורה תיארת את זה נואש ונוגע.
וסתם הערה לחיים, (כי אני פחות יוצרת - כיום לפחות- ויותר ורדה-"תזרקי אותו"-רזיאל-ז'קונט לעת מצוא):
בשביל חיבוק כזה יש גם חברים/ות, נסי אותם, זה בלי "כסף", כלומר זה אמיתי, אמנם לא החיבוק של "האחד", אבל יש לחיבוק הזה איכות משלו.
[ליצירה]
אוז למתחילים
סתם מתחסדים. יצירה חזקה. את מוסר ההשכל והתועלות שישמרו ל"כה עשו חכמינו" ולפעולות שבת בשבט ניצנים. אם לילדים קשה להתמודד שיצביעו במקלדת.
[ליצירה]
זיכרון אחר
שיר זיכרון אחר. אותם אלמנטים ומילים שחוזרות גם בשירים הרגילים - דוממת, חיוורת, תמונה מחייכת - ובכל זאת השיר הזה מאפשר אשליה מתוקה שהחיות גוברת על הכיליון.
[ליצירה]
תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד.