חַפָרתִי אֶלֵיך

דִמיוֹנוֹת אֵין ספוֹר

אַתָה

ומָבַּטךָ

שֵנֶעלָם מִמֶנִי,

בּוֹנִים לִי גבָהִים

מאֶלֵף פְּגִישוֹת.

 

הַקָו הַזֶה, גַם לֹא אַמָרְתָ

קָשַה ועָבֶה

מִמֶנִי להָכִיל.

אַנִי יוֹדַעֲת גַם אָמָרתִי

זֵה רַק רֵגָע

ועוֹבֶר

הֶם אוֹמרִים ותַמִיד

לֹא להיאַחֵז בָּצֵל,

בּמִרְקָם גבוּלוֹת עֳרַפֵל

 

אָך הָבּוֹקֵר הָזֵה.

והָאַוִויר שבָּהִיר פִּתְאוֹם.