למה?
למה זה כואב לי כל כך?
למה הכאב שבי עוד נשפך?
למה הדמעות לא מפסיקות לרדת?
למה את פניך בליבי אני חורטת?
למה את הזכרונות אני שוב ושוב מעלה?
למה את כל העצב והצער אני מגלה?
למה אני לא יכולה לסלוח לעצמי?
למה? עד סוף ימי אני אסחוב את זה איתי?
למה? הגוף זועק והלב מתגעגע,
מול פני הכל זז...הכל מתנועע.
למה? אני שוקעת באפילה, בסערה,
כבר לא יודעת להבחין בין הטוב לרע.
אני שונאת את עצמי, מתעבת בי הכל!
לעזאזל! כמה בנאדם יכול לסבול?!
כמה הוא יכול לשאול?
כמה הוא יכול ליפול?
והכל קרה בגלל אתמול!
בגללי.
בגלל טיפשותי!
בגלל שחשבתי רק על עצמי!
רוצה אותך בשתי ידי לעטוף,
ולפניך את ליבי לחשוף...
את החושך, העצב, הצער,
הכאב, הזעם, והבכי...
בכי וצער על הכל...
הכאב על מה שהיה אתמול.
אני מבקשת סליחה,
כן, גם אני בוכה.
הדמעות לא מפסירות לרדת,
ואני את דמותך בליבי- לעד חורטת...
והכאב עוד לא נגמר,
אולי זה יעבור מחר...
(18/04/05)
תגובות