_____________________________

יום שראשיתו כציץ עת מבית בך,

בתנומתך העזה עת קרני היום לוטפות גופך.

ואיך האל כפוחז אותך עבורי לשעת עקה,

פטדה שכזאת לי, הסורר שלח:

עת צווח האושר נחנקת בלבבי בראותך.

צג אני ואחשוב כי כצדף אנו,

זמן לזוז ואשאיר הצוצלת שבך:

למרות היותי פטור לזה הטרף.

עלי ועל צווארי דורשים החיים,

ואשוב יקירה עת בוא הערב.

שום פחת לא יגרע אושרנו,

עת אשוב ונשיקות ער על ראשך אניח:

              ותמשיכי היות שוב ושוב מלכתנו:-

              בזו מחשבה בטרם אצא מוחי על חיינו.

סונטה: ליקירתי

27.9.94