תמיד בימי החורף הקרירים

ששמי מרום מתכסים בעננים אפורים,

מתעטפת אני בבגדי הגעגועים .

ויוצאת לי לדלג בשלוליות

שהותיר אחריו המטר בסמטאות,

שעטפוני ברגעי זיכרונות .

לימי הצחוק בשכונה עליזה

לעיר הקטנה שכבר גדלה

עתה עולה ריח נפלא,

מתוך האדמה הרטובה .

אשר הזכיר לי נשכחות

מימים נפלאים

שלא ישובו לעולמים

אך בימי החורף הקרירים

אני יוצאת בבגדי הגעגועים ,

לדלג בשלוליות שהותיר המטר בסמטאות.

‏ב' חשון תשס"ו ‏04/11/2005