ואילו היתי יכול לבטא את שהלב מרגיש

ולומר את שהאותיות רוצות לומר

לא היתי אומר? לא היתי מודה?

האותיות האלה מתחילות מנקודה מאיזה אור אי שם למעלה והן יורדות מטה מטה.

ואיפה אני? למה אני צריך תמיד להסתבך?

לא לחיות את חיי באמת? לשוב בתשובה אמיתית מחטאים קטנים...

לא חטאים גדולים

לברך כמו שצריך

להתפלל ולכוון

לחשוב מחשבות טובות

למה זה כל כך לא ניתן להשגה?

למה אין בי שדרת אמונה

למה מהות הנשמה

איננה יוצאת במלואה?

מדוע את כוסף חיי

מעביר אני בנמיכות הקומה

יורד אל עמקי שאול

ועולה חזרה

מדוע?

אך שום חושך שבעולם לא יוכל ליגע אותי

לאכול בי כתולעת משי בעלה התות

אינני עלה

אינני רך.

עץ אני.

עץ פורח

ובעזרתך אבא אעלה אל הקודש באמת

אתקדם ואואר באור אמונה תמימה

מלאה קדושה טהרה

והרבה שמחה אהבה

ומתוך כל זה דעת תציץ עלי

ותאירני נא באור ההסתכלות הרחבה העולמית ההמשכית למה שמעבר לעבר עתיד הווה.

 

אנא...