לילה.חושך.דמדומי בוקר...

תיכף יפציע אור בראשתי,

השמש תסנוור את חלון חדרי באנרגיה חמימה.

באותו בוקר חינני יבקע לו שחר חדש בליבי,בחיי.

ואני לא אתן את ליבי להחסיר פעימה,

אדרבא אתן לדמי לזחול בעורקיי בחופשיות,

כזו הדומה ללהט תינוק בעודו שועט לעבר בובת צעצוע כתומה

בעוד רגע אושיט ידי לעבר משהו אחר

איני יודע אוליי ידי תיכווה,או אוליי תמשיך ותאחז בסיר העשייה המבורכת

באשר אלך אתפלל.נאשר אפסע אייחל

כאשר אצעד כה וכה,

כך תיגדל כמיהתי  אל...