אין מילה חזקה,
אין דיבור שיבין.
אין שום מחווה שתועיל.
אין חבר שינעים.
אין שמחה שתאיר.
הבכי גובר הייאוש מתמסר.
הפחד חוזר...
הכעס מתחפר.
אני פה לבד.
אני בלבד.
עם החבר'ה בד בבד,
אבל עדיין לבד.
הבנת?
לא?
גם אני,אל תתרגש.
הבילבול מתגרה במציאות הפשוטה
אני הולך לישון,מכבה את האור שכבר קצת כבה...
לילה.
תגובות