בתי חומר נבנה ונשב בם
נקיז דם נפשנו העכור על רצפת בטון אפורה
על אנשים קרובים אשר כׁה זרים
על עצמנו הזרים לעצמנו כ"כ
נגרור גופותינו המתות בתוך הוויה אשר לא מסכימה להתערטל מול עינינו
להתערטל בנפשנו החרבה
נדפדף בדפים רוויי מחשבות אשר לעולם יהיו שייכות אך ורק למי שכתבם
ואנחנו רק נוכל לגרד בם את מוחנו
לגרד, לגרר, לסחוט ממנו טיפת ליח סרוחה
נחשב בנפשנו מהלכי עולם, מעוף ימים וזרימת עננים
ואח"כ נשוב לגחון על עפר, להתפלש בו והוא בנו
מה נעשה בנו ביום שידובר בנו
אם אש נחנו- נבעיר עולם עד עפר, עד טׁהר
אם אבן נחנו- ננפץ ראשים בזעם, נתדרדר במורד לא נגמר, כנרדפים
אם אבק נחנו- נסתחרר ברוח, נימוג בכלום
אני ישנה וליבי ער, קול דודי אבד ואני עימו
תגובות