"אַתָּה יוֹדֵע אֵיזֶה שִׁיר שֶׁלְּךָ אֲנִי אוֹהֵב בִּמְיֻחָד?" -
אָמַרְתִּי לְךָ יוֹם אֶחַד.
וּכְשֶׁהוֹסַפְתִּי: "מִלִּים עַל אֲדָמָה"
שָׁמַעְתִּי מִתְגַּנֶבֶת לְקוֹלְךָ נִימָה שְׂבֵעַת רָצוֹן.
אַחַר חָקַרְתִּי בִּדְבָר שְׁתֵי הַשּׁוּרוֹת הַחֲסֵרוֹת
בָּאַקְרוֹסְטִיכוֹן הָאָלֶפְבֵּיתִי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ
שֶׁשָּׁקַלְתָּ לְהַשְׁלִים אֲבָל זֶה לֹא יִהְיֶה נָכוֹן.
וְאַף קִבַּלְתָּ מִקּוֹרְאֶיךָ שֶׁפַע הַצָּעוֹת
לְמִלּוּי הַחֲלָלִים –
אֲבָל גְּבוּרָה כָּזוֹ בְּמִלִּים
הִיא לֹא עִנְיָן לִמְצִיאוֹת.
הֶאֱמַנְתִּי שֶׁמַּמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק
תִּשְׁלֹף מִמְּגֵרַת שֻׁלְחָן הָעֵץ הַכָּבֵד
דַּף עָלָיו כָּתוּב הַשִּׁיר, דַּף
עִם שְׁתֵי שׁוּרוֹת רֵיקוֹת, וּבוֹ תִּרְשֹׁם
בַּמְּקוֹמוֹת הַמַּתְאִימִים:
זִיוֵךְ זְהָבֵךְ זִיּוּפַיִךְ
נוֹפֵךְ נֵאוּפֵךְ נַחֲלַיִךְ
וְתָנִיחַ אֶת הָעֵט, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.