מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ייתן ותגיע להחלטה נכונה :-) תודה ששיתפת [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה, אוהבת את כתיבתך [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה! שמחה וגאה לפרסם סוף כל סוף יצירה שלי באתר :-) יוליה-לגבי שאר היצירות עוד יש זמן למחשבה (כרגיל) [ליצירה]
- [ליצירה] כותרת מגניבה, כתיבה יפה, יצירה נהדרת... [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל כתיבה מצוינת... אמנם לא טוב לשגות יותר מדי בחלומות, אבל אל תאבדי תקווה! אולי יום יבוא והבנאדם ידע מה הוא רוצה! נ.ב.-אני מקווה שאני לא צריכה לדאוג לגבי השורה האחרונה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, אני ממש יכולה להזדהות. נ.ב.- אף אחד לא יכול לי להישאר לבד בעולם, תמיד יש עוד מישהו... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, אהבתי... טוב לחשוב שאפשר... [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים באמת נפלאים, יפה מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] "בחרת לא לבחור"... יפהפה, אהבתי את גילוי הדרך הנוספת בסוף, אופטימי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, רביעית! ממש ככה, רק שבימים מסויימים זה קשה לזכור. [ליצירה]
תגובות