מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי מעניין ביותר, שיר חזק ומאד קשה לעיכול... [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי וקראתי את השיר שוב ושוב, שיר מעולה! אהבתי את הדימוי לתפוז ואת האמירה החותמת את השיר בסופו. [ליצירה]
- [ליצירה] ואל תשליכני לעת זיקנה... חיבבתי =] [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב היטב ובהחלט מעורר הזדהות... נ.ב.-נראה לי שתייצג אותנו בכבוד... ( : [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, טעות טעות לעולם חוזרת, כמה מוכר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה, תוכן מעט קשה, אבל מקורי לכתוב עליו... הרבה יותר ברור לאחר ההסבר.. [ליצירה]
- [ליצירה] את ההווה ניתן לשנות אבל את העבר לא... אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי... הו... היופי שבפשטות והפשטות שביופי... [ליצירה]
- [ליצירה] דוד ורביעית, תודה רבה לכם על תגובותיכם, שמחה שאהבתם! [ליצירה]
תגובות