מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומרגש... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי יותר מדי כמה נוגע, כמה טוב השיר הזה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מתוקה! סוף טוב - הכל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה! קראתי היכנשהו שחבר טוב הוא אדם שמבין את עברך מקבל אותך כמו שאתה בהווה ומאמין בעתידך מאחלת לך שתמצאי לך כמה חברים לבנים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפייפה... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה... איכשהו הלא הגיוני נשמע הגיוני למדי... [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים להתחיל לתאר איזו צמרמרת ורעד שחלפו בי שעה שקראתי את השיר. כתוב פשוט מדהים וסוחף ממש. כל השיר כמו מתנגן לי לפי ספירת "אחת, שתיים שלוש, אחת שתיים שלוש...." דמיונית ומלחיצה שכזו. יהי זכרה ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה... אני חושבת שאם מאמינים במשהו אז הוא קיים, לא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ומקסים. אחרי זה, מי תעז ללכת? [ליצירה]
תגובות