מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר, אהבתי מאד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל כתיבה מצוינת... אמנם לא טוב לשגות יותר מדי בחלומות, אבל אל תאבדי תקווה! אולי יום יבוא והבנאדם ידע מה הוא רוצה! נ.ב.-אני מקווה שאני לא צריכה לדאוג לגבי השורה האחרונה... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד, רק קשה קצת קשה לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים ומרגש! הייתה, עודנה ותשאר =] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן על התגובות! לשיר גם יש לחן [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אמרה חכמה שאולי תעזור: "אף אדם אינו שווה את דמעותיך, וזה ששווה אותן לעולם לא יגרום לך לבכות" [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, טעות טעות לעולם חוזרת, כמה מוכר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] היטבת בתיאורים המיוחדים. נוצרה תמונה יפה, וכך גם השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים ויפה מאד... שיתוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר מקסים... אני יכולה להבין את הצורך ב"לבד" מדי פעם... [ליצירה]
תגובות