מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו מסוכן שגורם לי להמנע מקיצוניות, ומצד שני יש משהו מרהיב ומעורר הערצה מסויימת בטוטאליות הזו.. שיר נחמד =] [ליצירה]
- [ליצירה] הכי כדאי שאחרי שאת צורחת "די!" תחליטי שדי באמת, או לפחות די עד הפעם הבאה שתמצאי את עצמך מוצאת את עצמך... אני ממש יכולה להזדהות... כואב... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש חמוד = ] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! תגובה מאוחרת ביותר, אבל בכל זאת, תודה לכם! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים ומרגש! הייתה, עודנה ותשאר =] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, רביעית! ממש ככה, רק שבימים מסויימים זה קשה לזכור. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, עצוב מאד... אכן מזכיר את שירה של המשוררת רחל. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להבין בקריאה ראשונה, אך אח"כ זה מתבהר וזה אכן שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפה, העבירה בי תחושת כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... במיוחד הסוף... [ליצירה]
תגובות