מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר, אהבתי מאד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש נחמד! בהחלט מוכר, אופטימי משהו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד!! שמחה שלא אבדה לה תקווה =] [ליצירה]
- [ליצירה] זה... וואו! פעם ראשונה שאני נתקלת בזה... ממש יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים מקסים! אהבתי את הכתיבה שלך במיוחד את ה... מקצב? משהו באיך שהמילים התנגנו לי בראש כשקראתי.. הרעיון של יצירת ה"ידידים" שלך בשעת שפל מצא חן בעיני, קצת מזכיר סיפור לילדים. קצת. עם חברים כאלה אתה לא צריך אוייבים ;-) מקווה שהמצב השתפר/ישתפר... [ליצירה]
- [ליצירה] אף פעם לא חשבתי שקשה כ"כ לבכות, ולא שייחלתי לבכי מעודי. תמיד הוא בא לי במן קלות שכזו... תתמקד בסיבה שבגללה כדאי לך לבכות (אם היא בכלל סיבה כדאית), מקסימום לא תבכה... תביע רגשות בדרכים אחרות... [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר זה מאד חיובי הפעם, תיאור מקסים =] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומרגש... [ליצירה]
תגובות