מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו יצירה יפייפיה! [ליצירה]
- [ליצירה] מיסתורי ומקסים [ליצירה]
- [ליצירה] יפהיפה... מטאפורה טובה, ומשפט סיום חזק ומקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם על התגובות... זה ממש חשוב לי באמת... דרור- הגיל הוא אכן התירוץ האולטימאטיבי, אבל לפעמים (רק לפעמים) זה יותר מזה... עדי- שאלה טובה שאלת, אם מישהו יצליח להבין, להבין באמת, אני מאמינה שזה יהיה נכון ומצוין... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מקסימה, ועצובה היא מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד! נראה לי שאני מזדהה... כל יום זורחת השמש, ובכל יום זוהי שמש חדשה... שתהיה לך התלבטות קלה והחלטה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, גם במשמעות, שמשאירה פערי-מידע וגם מבחינה ויזואלית. בצורה זה מזכיר לי חצי לב, או חצי משהו, לא שלם, יכול להיות שאני מקשרת סתם? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקורי ונחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפה- אכן ידידו הטוב של האדם... [ליצירה]
- [ליצירה] כלום... האמנם? יפה מאד, חיים! [ליצירה]
תגובות