מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה, חומר למחשבה... [ליצירה]
- [ליצירה] זו דרך אחת להביט בה. הזמן לא תמיד מרפא, אבל בהחלט מביא תובנות חדשות, שתשכיל להעזר בהן. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לשמוע (במיוחד לקרוא)! מרומם מאד, אז שירד כבר גשם =] [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד... הכותרת לא קשורה לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מסובך בקריאה ראשונה, אך עם זאת שיר טוב וכתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפה- אכן ידידו הטוב של האדם... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים! חרוזים, או לא, הוא פשוט מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר ואת כל התיאורים, במיוחד את שתי השורות המסכמות בסוף. זו דרך טובה להתערב קצת במה שסביב, רק להיות ולכתוב. ובקצרה- אהבתי =] [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מאד יפה, שיר מעורר מחשבה... אהבתי את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, סיטואציה נוראה כ"כ... מצמרר מאד. ליבי יוצא אליך... [ליצירה]
תגובות