שלחתי הודעה,

ולא החזרת.

זה חבל-

כי אני עצובה,

וגם אתה.

הלוואי והייתי יודעת למה.

יש לי דמעות.

אני אוהבת,

אני כואבת,

אני בוכה-

וצוחקת,

צחוק חלול,

בלי רגש כלל,

לא יודעת למה זה בכלל.

אוף!

אני שונאת להישבר,

ויותר מזה- לשבור,

אותך!

זה הורס אותי.

זה שובר אותי.

זה גומר אותי.

וגם אותך.

תמיד בסוף,

אני בוכה.

וגם אתה.

כי שנינו נשברים,

שנינו כואבים,

שנינו אוהבים.

אולי יותר מידי חזק,

יותר מידי קרוב.

אולי זה לא נקרא לאהוב?

שוקעים שוב במכאוב.

אבודים באהבה,

שוקעים באכזבה.

מתי תגיע השלווה???