"אמא, אני רוצה ורד, ורד קטן"
רק זאת ביקשתי מיד בידעי דבר.
"כאשר בי"ס בהצלחה תסיים, תקנה לך ורד"
כך ענתה אמא מיד לשאלתי.
"לילדים גדולים יש כסף לקנות ורדים"
עבדתי וסיימתי יסודי.
"אמא אני רוצה ורד, ורד גדול"
כך ביקשתי לסוף שנה שישית.
"קנה לך ורד בני, אך לורד גדול צריך להשקיע יותר"
כך השיבה מיד, וידעתי שצדקה ממני.
"עליך לסיים חטיבת ביניים"
אז ישבתי והתאמצתי והשגתי את הטובים בציונים.
"אמא, אני רוצה ורד, זר ורדים"
כך ביקשתי לסוף חמישית.
"קנה לך ורד בני, אך לזר עליך לסיים תיכון"
וכך ישבתי אל מול מכתבתי, וצלחתי בלי בעיה הבגרויות.
"אמא, אני רוצה ורד, עתה אני רוצה ערוגה.
כך ביקשתי בקץ שמינית.
"קנה לך זר בני, אך לערוגה אין כספך מספיק"
בלשון זו ענתה אמי בחכמה.
"עליך ללכת לאוניברסיטה לרכוש השכלה, עשה פסיכומטרי."
אז עשיתי פסיכומטרי ואת ה700 עברתי.
"אמא, אני רוצה ורד, גן של ורדים"
זאת ביקשתי בסיום העבודה המאומצת למבחן.
"כן בני אך דע שעל כן תצטרך לעבוד"
אז עבדתי ועמלתי ויזעתי ו...
"אמא מצאתי ורד, יותר מכך אינני צריך"
לא חלף זמן רב והתחתנתי עם שושנת חיי.
"אמא, ראי, שושנה חדשה פרחה בגינה"
הרימה אמי מחיקי את ניצני, והניחה בחיקה.
"בני, מברכת אני אותך בזר שושנים כאלו"
אמרה לי היקרה באמהות תבל.
זקנתי גם שבתי,
עברתי בי"ס, צלחתי חטיבה,
הצלחתי בתיכון, סיימתי אוניברסיטה,
וחייתי חיי עם שושנה מדהימה.
ועכשיו לסוף חיי, ירדתי לגני לערוגות הבושם,
לרעות בגנים ולחזות בשושנים,
שביקשה נפשי מאל עליון, ושנתן לי בחסדיו.
"הודו לה´ כי טוב כי לעולם חסדו".
תגובות