מי יודע, חוץ ממני,
שיש לך ניצוץ בעיניים?
וכשאתה מביט בי,
רואים עליך שאתה מעריץ
ורואים שאתה אוהב...

מי יודע, חוץ ממני,
שיש לך צלקת קטנה ויפה
מעל העין הימנית שלך,
יודע למה היא שם,
מישש אותה... וחש אותך
מביט בו ומחייך מבפנים, מי?
מי אהב איתך בלילה את הכוכבים?
מי יודע, חוץ ממני,
איך ניראת המשפחה שלך,
ואלו אחים יפים יש לך
ומי ראה את הפרצופים המצחיקים והמתוקים
של הקטנה ההיא, חוץ ממני?
מי יודע, חוץ ממני
על אותו אדם יקר וקרוב לליבך
אשר נפתר... ועל הדמעות שהרגשת
בגרונך ולא יכולת להוציא החוצה,
מי ניסה כל כך חזק לעודד אותך אז... מי?
מי יודע, חוץ ממני ומי מבין,
כמה שאתה מתגעגע הביתה,
כמה שאתה אוהב את ארצינו אבל חתוך כאילו
בין הבית והחברים - למשפחה.
מי יודע, על אותו לילה שבכית כל כך כשאבא שלך חזר חזרה?
מי יודע, על איך שלא נעים לך מדוד שלך ומבין יותר טוב מכולם אולי,
איך זה לחיות  אצל מישהו אחר.
מי יודע בדיוק את אותן שפות, שאתה יודע לדבר?
עם מי רק דרך מבט בעיניים היית מסוגל לתקשר?
מי הקשיב, כשסיפרת על אהבה נכזבת,
מי הביט על יצירות ידיך העדינות למראה,
מי האזין איתך לשקט מסביב, מי צעד איתך בחושך באביב
ומי טעם אותך?
מי אהב אותך בגלל מי שאתה באמת... מי?

מי יודע, חוץ ממני,
שיש לך ניצוץ בעיניים?
וכשהבטת בי, היה בך משהו, שראו שאתה מעריץ,
וראו שאתה אוהב...
  לאן כל הרגשות הללו נעלמו? מי יודע, מי?
  כי הפעם, לא. זו לא אני.