לכבוד פעיה"ק יע"א, שכונת "צדיקי עליון" תובב"א
ראש העיר
שלום אדוני,
גר אני בשכונת "צדיקי עליון". כידוע לך סואנים מאוד כבישי השכונה ומדרכותיה, ואני זקן ובא בימים, וכבר לפני שנים מצאתי שמסכן אני את נפשי בצאתי להתפלל בבית-הכנסת ובהתערבי בקהל הרב החופז לו עבור ושוב בשכונה. נשים עם עגלות ילדים דרסוני ורמסוני בלי חמלה, ילדים גמולי-עגלה התלבטו בין רגליי והפילוני לא פעם, ממהרים למיניהם דחפוני מן המדרכה לכביש וההיפך, בחורף החלקתי על האשפה המתגוללת ברחובות, ובקיץ הטיפו מזגנים טיפות עכורות לתוך צווארוני. כמעט שקצתי בחיי, שהרי לעבור ולדור במקום אחר אין באפשרותי. עד שעלה במוחי המיוסר רעיון.
אח רחוק לי, קבלן חפירות בגימלאות. ביקשתיו ונעתר לי, והביא כמה מפועליו הוותיקים, וחפרו לי חינם אין כסף מנהרה מביתי לבית-הכנסת. באה מנוחה לנפשי, ואף גופי רווה נחת. אומנם אין זה מן התענוגות הגדולים לגשש את דרכך עם פנס במנהרה טחובה ומעופשת, אך קיבלתי אי-נוחות זו באהבה, ואף רגליי הזקנות לא הכזיבוני, וגררו אותי אל בית-הכנסת וממנו בשובה ובנחת, יילקו כל אויבינו בקדחת, אמן.
עד ליום ראשון בשבוע שעבר. פסעתי לי במנהרה לאיטי, ופגשתי באדם זר. נבהלתי, מה יש לומר. אמר לי: "אל תיבהל." אמרתי לו: "רב תודות, כבר נבהלתי. מי כבודו?" אמר לי :"קבלן של העיריה. קו מים חדש אנו אומרים להעביר באיזור, והנה התגלתה לי מנהרה מן המוכן." סיפרתי לו את סיפור המנהרה בדיוק כפי שסיפרתי למעלה לאדוני ראש העיר. אמר לי: "ומה בכך? רחבה המנהרה ותוכל להכיל הן צינור מים, והן את פסיעותיו של איש זקן ונכבד כמוך." נו, תיכף ומייד הבנתי שיש לי עסק עם קבלן בעל מתק-שפתיים. אמרתי לו: "חזקה לי על המנהרה." השיב לי מה שהשיב. עד שאנו עומדים ומתווכחים בדיני חזקה, עלה בראשי רעיון ואמרתי לו: "מוכן אני להסכים, בתנאי שירצף כבודו את המנהרה, ואף יאיר אותה בשניים-שלשה פנסים קבועים." ראה הקבלן שאני מבין עניין ושלא בקלות אוותר על חזקתי, והסכים. אך הוסיף שההסכם טעון את אישורך, כבוד ראש העיר.
פונה אני, אפוא, אליך, ומבקש את אישורך להסכם שקיבלנו שנינו בתקיעת-כף. שמו של הקבלן יעקב חסידוב. ואני, את שמי כבודו ודאי מכיר, הן רק לפני שבועיים שלח לי תעודת "תושב ותיק" החתומה על ידו. כשיתפנה כבודו מעסקיו המרובים מזמין אני אותו לבקר במנהרה שבוודאי תרוצף ותואר עד אז. אולי אף יחשוב ליישם את הרעיון במקומות אחרים בעיר, למען יוכלו זקני העיר וישישיה להלך להם בנחת, ולא תבייש זקנתם את צעירותם, כל שונאי ישראל חרבם תבוא בלבם, אמן.
שלך בכל הכבוד,
נפתלי בן-בסט
תגובות