בבוקרו של יום דפקתי
לא פתחת
עטו עלי שדים מבחוץ
ורוחות זרות
ותעמוד השמש-
זעקתי
לא פתחת
מבעד חריצי הדלת אור חמים זרח
וקור,וכפור ועזובה צמחה בי.
בערב בא כוכב ושלח בי יהב.
אספתי את שברי אהבותי
ואדפוק חרש חרש
ואז-המו גליך
ונשאתני באלפי זרועותיך
ואזכור מהו אור,
ואדע מהו בית.
תגובות