כשירח נוגה האיר את השמים
יחיד,
כסוף בין שחורים
בודד בשמי רקיע,
ליבי יצא אליו,
ליופי שמקרין לכל עבר
לבטחון,
יוצא ומאיר עד קצה גבול יכולתו-
וגם אם אינו כשל השמש.
אף על פי כן
יוצא הירח בכל לילה
ומאיר בבטחון
של בריאה המכירה בחולשתה
אך רוצה למצות את המעט שניתן לה.
תגובות