אהלן ,זה קצת מוזר לכתוב לך בדרך כלל אנחנו נפגשים בשיחות של "פייס טו פייס "פשוט לאחרונה אני קצת שכחתי לפנות אליך וגם כשפניתי כבר הרגשתי שאני בעצם אוצרת בתוכי את כל מה שאני רוצה בעצם להגיד לך ואני סתם מקשקשת כל מיני קלישאות חסרות תקדים כמו" תעזור לי" או "תהיה כאן בשבילי" אני לגמרי מסוחררת עכשיו אני קצת פה וקצת שם קצת שלך וקצת לא. זה קשה נורא תאמין לי שאני לא בחרתי בזה פשוט החיים זורמים ככה מתוך איזה כוח מדומה והכל כזה רץ ועובר ועף לי מול העיניים  ואתה, אתה  באמת חסר רק שתדע, אתה חסר מאוד שלא יהיה לך ספק בזה ואני ממש מתכוונת לזה. אני יודעת שנמאס לך כבר מההתחכמות שלי על כל דבר ועל כל הרגשות הלא ברורים שלי בחיים -תדע שאתה אחד מהרגשות האלה ,אני יודעת גם שפעם אני ואתה היינו נורא קרובים ויצא לנו לדבר לפחות פעם ביום ככה שיחה טובה כזאת מלב אל לב  וזה נראה שהתרחקתי לאחרונה ,אני יודעת ,אבל זה רק נראה בפנים אני קרובה אליך כל כך אתה יודע את זה, בעצם אתה יודע הכל וזה בכלל מוזר שאני מספרת לך את כל זה אתה הרי קורא אותי כמו ספר פתוח ואולי אני רק מרגישה הקלה כזאת כשאני אומרת את הדברים וכאילו קובעת הסכמה ביני לבין עצמי ואולי גם לבינך אבל ההבדל ביננו הוא שאני כל כך צריכה אותך ואתה לא זקוק לכלום ובטח-שלא לי... 

המילה זקוק או צריך כל כך לא מתאימה בהקשר שלך כי אתה כליל השלמות מבחינתי תמיד היית ותמיד תהיה אז אני קצת מוכשרת וקצת חכמה ואולי גם יש לי איזה קסם שעובד טוב על אנשים וגם התבטאות כזאת נכונה ואמיתית אבל עכשיו זה לא עוזר לי וגם לא לך כי אני חצי שלך -לא באמת לא לגמרי  משהו ממני קצת התנתק ממך פתאום בלי שום הודעה מוקדמת אולי זה בהשראת ההתנתקות או שהצבע הכתום סנוור אותי פשוט

אני רוצה להגיד לך שאני עודני כאן ושאני ארגיש הכי בטוחה אם אדע שאתה עדין שומר לי איזה מקום קטן אצלך וככה בין עוד אלף שיחות ממתינות  ועוד אלף מכתבים שמחכים לך על איזה קיר  תזכור שאני לא הלכתי לאיבוד

אלוהים שלי ...