נערה תמירה ויפה מן הנכר אלינו עלתה רכה בשנים, אך חזקה באמונתה שלפיה יש "לנגן במעדר ולצייר על האדמה" דבקה היא בחזונה ובד ובד נפשה במולדת חדשה נקשרה לה אמונים שמרה גם בעיתות צרה וצוקה את האדמה אהבה,לכן בלימודי חקלאות חפצה ולצרפת נסעה אך אבוי, פרצה המלחמה ומארצה היא נותקה כשלבסוף אליה שבה סברה שכוחה עוד במותניה אך ידוע לא ידעה שמחלה חיש בגופה התפשטה בחדר קטן את שארית חייה העבירה לבדה ערירית את נעוריה היא הספידה כאנטיגונה היוונית משנים אפורות אלו לנו היא הותירה מקלעת שירים נדירה ביופייה ועד סוף הדורות בכך הבטיחה שזכרה לא ימחה לא ימחה! |
תגובות