כמה קשה היה לוותר אז,לשכוח ולהניח את הכל מאחור.
בשמיים עוד מרחף לו בז,את השמיים מאיים הוא לשבור.
אתה זוכר כשעמדנו בגן? וראינו אותו בשמיים.
זה אבד,רק תאמר לי,לאן? כשהבטנו זה לזה בעיניים.
זה היה הסימן שלנו, רגע לפני שהתנשקנו.
תביט עכשיו בנו ,תגיד לי איך פתאום שכחנו.
הבטנו כמו ילדים בסיפורי אגדות. רק רצינו לאהוב.
לא יכולנו לגדול מספיק, להשתנות או לעזוב, נותרנו לכאוב.
ושוב לטעות, לחטוא בחטא האהבה.
רעל שחייבים לשתות, אהבה בוכייה.
רציתי להיות ציפור חופשיה.עכשיו אני שטה בשמיים ריקים.
מחפשת פינה.לא היה כה רע.באו הסופות,הכאבים,לא עוד עננים.
רציתי להיות ציפור חופשיה.פחדתי לאהוב אותך.
נותרתי אהבה בוכייה.פעם הייתי בין הזרועות שלך.
בוא נחפש עוד בשמיים.את הבז.בוא נשקע בחלומות.
בוא נשתה את הרעל מחדש.בוא נתאהב,בוא נתחבק
שמתי פרח בדש חולצתך.פרח בצבע צהוב. בוא נתנשק.
לא. אל תחזור לעולם.אם הלכת. אם ויתרת.
לא.אם אמרתי לך לא לשוב לעולם.אם בחרת.אם הלכת.
לך.ואלך.
כמה קשה היה לוותר אז,לשכוח ולהניח את הכל מאחור.
בשמיים עוד מרחף לו בז,את השמיים מאיים הוא לשבור.
שמיים ריקים מעננים.מאיים לשבור את עולמי האחרון.
בשמיים עוד מרחף לו בז,את השמיים מאיים הוא לשבור.
אגדה ישנה בה אהבנו.לנצח-זכור.
