ראשי מוצף באין ספור מחשבות
מבקש מנוחה.
ליבי הומה וכואב
מבקש רפואה.
כל כולי זועקת אליך,
אנא אלי.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה החלק שהכי אהבתי : "להיות אמיתית. לצייר כמו לכתוב. בזרימה, בהשתפכות. לדבר כמו לחשוב. ביצירתיות, בקלילות. להיות כמו ברגעים שאת מביטה בי מחוייכת ואני מרכינה את ראשי במבוכה. מסיטה מבטי אל הצד השני." [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את האווירה שהשיר משרה [ליצירה]
- [ליצירה] ווואאאהייי. זה כל כך טוב... וגם כל כך אמיתי.. לצערנו... [ליצירה]
- [ליצירה] קליל וחמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב... וכל פעם נדהמת מחדש. מעלה לי זכרונות ישנים... [ליצירה]
- [ליצירה] האוץ'. לצערנו באדם יש "ירידת הדורות". [ליצירה]
- [ליצירה] הזוי זה מחמאה. אבל זה מאוד מאוד יפה. מענייין ודורש התעמקות. טוב, כמו כל הציורים שלך בערך. [ליצירה]
- [ליצירה] האמ.. לא, כשאני כתבתי את זה. לא חשבתי שהרוקדת מרגישה לבד. זה נכון שכרגע זה הוא זמן של יותר "התבודדות" עם עצמך... אבל בכללי ביא לא בודדה בעולם. כן, זה נחמד להסתכל עליה.. אבל זה גם קצת מוציא את העיניים.. [ליצירה]
- [ליצירה] סומכת עליך שאכן תצליחי. נכון, לפעמים הדרך קשה. אבל בסופו של דבר מצליחים לגשר על הפערים ולרפא את הפצעים. (הייתי משנה את זה לסיווג של מונולוג) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אכן דרוש אומץ על מנת לקום ולשנות דברים. בהצלחה!!! [ליצירה]
תגובות