תודעתי הקטנה
מתנמרת לה בקריאת שיר אחר
משחרת לטרף קל
העובֵר על יד מכמורתה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
- דברים שכתבתי ודברים שרציתי לכתוב
- רוחות מנשבות. תחילה של סתו
- משחקי חיזור. הדיפות
- מעבדות לחירות
- מקומות
קשור אלי
- [ליצירה] לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן. שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש. [ליצירה]
- [ליצירה] נזכר שוב. שי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה איה, תודה הדס. איזה יופי יופי לי! [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, 1.מה יש נקודה אחרי המילה "עתה" בסוף? 2. המעבר מ"אהובינו" (שורה שמינית מהסוף) ל"אהובך" (לוש שורות אחר כך).. לא ברור. אני הייתימסיים את השיר אחרי המילה "חזרה" (שורה תשיעית מהסוף). שיר חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא "שירה"? אני מוצא לנכון את הסיווג הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. חשבתי שאתה מתריס. לכן אתה עדין. אוקיי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! תמי, עצוב? לא ברוח השיר מצד הדובר. יש מקום להרגיש בשבילה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** [ליצירה]
- [ליצירה] זהו חטא שרובנו כאן נופלים בו. [ליצירה]
