את עמי אני בוכה
על עמי אני כואבת
שוקטת דמעתי
בעיני תוגה.
כי בפני העם ניכר הסבל
השפלה, זוועות והכנעה.
מנסה להכיל כאב
לקלוט משרפות בוערות
נשמות טהורות
ונפשי היא הבוערת
ונשמתי מטהרת.
את עמי אני בוכה
על עמי אני כואבת
ואנוכי ניצבת פה
מול מצבות, גופות
עיירות, קדושים, טהורים!
וזועקת --------
וקולי כאילו נשמע
וצועק במקומן.
אני כאן
במקום אליו פיללתם
לא הולכת-מבטיחה!
לעד אהיה פה
לזכור פניכם
ואנצור שמכם
אנציח מהותכם.
תגובות