מבטיהם מצטלבים-
שתיקה.
ידיו אוחזות בשלה-
קירבה.
נפשו קשורה בנפשה-
אהבה.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה פשוט מ-ד-ה-י-ם! נשארתי פעורת פה וכאב בלב. אפשר להגיד שזה מעבר לנגע. זה כל כך יפה!!! אשרייך! [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לפי מה שכתבת זה נראה כאילו השוואת את כל מה שבסוגריים לעמלק. (מקוה שהבנתי נכון) זה לא קצת יותר מידי להשוות ביניהם?? [ליצירה]
- [ליצירה] קטע מהמם! רק שאני עדיין תוהה עם המשפט האחרון נכון או לא... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה באמת מוזר. אני גם תוהה למה זה ככה ומה אפשר לעשות... [ליצירה]
- [ליצירה] אופק המדבר - תודה ו.. את צודקת אל לנו לחכות כל החיים לאחרי הדבר הבא. צריך לחיות את מה שיש עכשיו, אבל זה לא סותר שיש לך איזושהיא כמיהה או חלום אליו אתה שואף / מחכה [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. זה כל כך נכון. מבט לפעמים כל כך חזק אפילו יותר ממילים וממגע... [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את התחושה. אבל יודעת ששווה את המאמץ. בהצלוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת.. לא אהבתי איך שזה כתוב.. אבל את המסר כן:) [ליצירה]
