מבטיהם מצטלבים-
שתיקה.
ידיו אוחזות בשלה-
קירבה.
נפשו קשורה בנפשה-
אהבה.
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן אפשר לצייר מתוך מה שכתבת את הסיטואציה. [ליצירה]
- [ליצירה] משום מה כל שיריך (עד כמה שזכרוני לא מטעה אותי..) הם עם חרוזים. שירים זה לאו דווקא עם חרוזים, ואני חושבת שלפעמים אפילו בלי חרוזים זה יותר יפה / מושלם. תנסי פעם... נ.ב. הערה היתה בכללי ולא לגבי השיר הזה דווקא. פשוט זה היה שייך פה כי ביקשת התיחסות לחרוזים. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אני לא רואה כ-זה שוני משאר הדברים שלי.. ואם זה נקרא טוב.. אז מה היה כל השאר?! (עדיף לחשוב..) [ליצירה]
- [ליצירה] יו... איזה יופי. האמת, הקטע הזכיר לי קצת את הסגנון של אורי אורבך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש יפה. נגע לליבי [ליצירה]
- [ליצירה] אשכרה קול מדהים.גם המנגינה. רק שהמילים לא כל כך קשורות למנגינה, אבל לא נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!!! ואני חושבת שאפשר להפוך את השיר הזה גם לכיוון ההפוך - על כאב וצער. תחשבו על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש יפה. נגע לליבי [ליצירה]
- [ליצירה] (*חבל שהציורים והצבעים התעוותו בסריקה*) דוידס, לשאלתך. לא, זה לא אני. (יש אומרים שהקוקס דומה.. אבל לא משהו מעבר..) ומה הכתום הזה? לויודעת. זה מה שיצא.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... טוב מידי. ובקשר לסוף - על תדאגי, אחרי הירידות באות העליות. "כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" [ליצירה]
