עודני  זוכרת,

השמש פיזזה אז בטבור של שמים

ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ

 מה נורא יותר-?

להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך