ויש לנו שטיח לבן.
ללילות הקרים.
בהם אתה מדליק את האח ומכבה את האור.
ושנינו עומדים מול החלון הגדול. ורואים ערפל.
ושנינו מביטים זה בעיני השנייה. כש ידך גולשת על שערי הרך.
ואני עוצרת דמעות
של לאהוב אותך.
ידינו זה בזה אצבע באצבע כה קרובים זה לזה. וראשך גבוה ממני.
כך ראשי מונח על לוח ליבך.
וחם לנו בחדר.
כל כך הרבה רומנטיקה. והרבה מעבר.
אז אני נשענת בספה הכהה ליד הקיר, ואתה מנשק.
ידי אוחזת בעורפך. מלטפת.
וטוב לנו ככה. ומשהו מעבר.
ויש לנו שטיח לבן.
ללילות הקרים.
בהם אתה מדליק את האח ומכבה את האור.
ושנינו שכובים זה לצד זה.ושפתיי מספרות כל מה שידענו.
ואתה,כה עדין כשאתה מלטף את עורי החשוף מול האח.
נאחזים בשטיח הרך.עד שמישהו נזכר להסיט את הוילון.
וגם אתה רועד כשאתה חושב על לאבד אותי. ומשהו ביננו מתחזק.
יש אור צהוב וכתום על קירות החדר.
ואני מזהה בלהט הרגע שתי דמויות באפור.
ועינייך ירוקות.אתה אומר לי שגם שלי.
ושנינו שותקים.
ויש פה בחדר הרבה רומנטיקה.ומשהו הרבה מעבר.
ויש לנו שטיח לבן.
ללילות הקרים.
בהם אתה מדליק את האח ומכבה את האור.
לימים שאנחנו עושים אהבה.
כמו בפעם הראשונה.
ומשהו תמיד כואב.
משהו מעבר למה שאנחנו יודעים.
ומשהו תמיד רגוע.
כשאני מרגישה את שפתיך רכות תחת שיניי.
כשידיך אוחזות חזק בידיי.
כשלשנינו נגמרת הנשימה האחרונה.
ואנחנו מכוסים בשמיכה כהה על שטיח לבן.
ללילות הקרים.
בהם אתה מדליק את האח, ומכבה את האור.
תגובות